שלחן של ארבע · סימן ב׳, ט׳

ועוד מכלל מה שיצטרך האדם להתכוין באכילתו והיא תועלת גדולה לתכלית כוונתו שיחזור אחר המאכלים הדקים שהרי לפי דקותם יזדכך השכל ויתפקח הלב, כמ"ש חז"ל (יומא עו) חמרא וריחני פקחין, וצריך שלא יתכוין בהם אלא לפקוח עיני שכלו כמו שהזכרתי למעלה, ויזהר מהמאכלים הגסים כפי כחו שהשכל יתעבה בהם וישחת מצלילותו וזכותו, וכבר היה בקדמונינו כפי מה ששמענו מי שלא היה אוכל בשר בהמה לגסותה והיה רוב אכילתו בשר עופות קטנים דקים היו מגדלים אותם בבית ונותנים להם מזונות ידועים היו מוכנים להם כדי לזכך בהם את המוח ולהישיר האיברים שהם כלי הנפש כדי שתתעלה הנפש ותמצא נכונה לקבל התורה ולהתבונן בדברי הש"י, לפי שהשכל מתחדד ומזדכך כפי דקות המאכל וזכותו, ודבר זה בחון ומנוסה מאנשי הערים האוכלים למעדנים והמשקים שלהם דקים וזכים הלא הם המשכילים בכל חכמה ומביני מדע על נקלה ומעט טורח, יותר מבני הכפר האוכלים השעורים והבצל ושאר המאכלים. עדוני המאכלים לא נבראו אלא בשביל התורה. וע"ז אמרו במסכת אבות (פ"ג) אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין קמח. כלומר אם לא היו עדוני המאכלים.