ברכה ב' המוציא לחם מן הארץ, וברכה מדברי סופרים הוא מק"ו ומה כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כ"ש שיש לו לברך, פי' כשהוא שבע וכבר נהנה מקדשי שמים ממה שהוא אסור לו כהקדש קודם שיברך כשהוא רעב ובא ליהנות מקדשי שמים לא כ"ש שיש לו לברך קודם שיאכל כדי שלא יתחייב קרבן מעילה, וברכה זו היה ראוי לומר מן האדמה אלא שאחז הכתוב להוציא לחם מן הארץ. ואם תדקדק בלשון לחם תמצא שבארו מזון כמו (דניאל ה) עבד לחם רב, שהרי הלחם אינו יוצא מן הארץ אלא התבואה שממנה עושים לחם, וכן תמצא במן (שמות יו) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. וידוע שלא ירד לחם מן השמים אלא המן שממנו עושים לחם שנאמר (במדבר י״א:ח׳) ועשו אותו עגות:
שלחן של ארבע · סימן א׳, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shulchan Shel Arba, Warsaw 1878
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שלחן של ארבע, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.