נטילת ידים אע"פ שאינה בפירוש מן התורה הסמיכוה רז"ל לפסוק מן התורה דכתיב (ויקרא טו) וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים אמר ר' אלעזר בן ערך מכאן סמכו רז"ל לנט"י מן התורה. נטילת ידים בין לחולין בין לתרומה עד הפרק, והוא מקים שפסת היד כלה. כל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בנטילת ידים. נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום כלו. יש שפירש דוקא בשעת הדחק וי"א אפי' שלא בשעת הדחק. הנוטל ידיו לא יאכל עד שינגבם שכל האוכל בלי נגוב כאלו אוכל לחם טמא שנאמר (יחזקאל ד) ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא, ומלת לחמם נוטריקון ליחות מים. הנוטל צריך שיגביה ידיו למעלה שלא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים:
שלחן של ארבע · סימן א׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shulchan Shel Arba, Warsaw 1878
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שלחן של ארבע, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.