ברכת המזון בשלשה שנאמר (תהלים לד) גדלו לה' אתי וכו'. בשלשה אומרין נברך שאכלנו משלו בלא הזכרת השם. ובעשרה מזכיר השם נברך אלהינו, ולא יאמר ברכו אלהינו כלומר שלא יוציא את עצמו מן הכלל, והכי אסיקנא נברך עדיף אלא שאם אמר ברכו אין תופסין אותו, רבו האוכלים אפי' אחד עשר רבוא אומרים נברך אלהינו שאכלנו משלו לפי שהעשרה הוא המספר הכולל את הכל ואין אחריו כי אם כפול. המזמן בשלשה אומר נברך שאכלנו משלו והשנים עונין כמו שהוא מתחיל ואומר ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו. והמזמן בעשרה אומר נברך אלהינו שאכלנו משלו והשאר עונין ברוך אלהינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו, ואותם שמחוץ לשלחן עונין אמן, וכענין שאמרו במס' ברכות (דברים ל״ב:ג׳) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו כשאקרא שם ה' הבו גודל לאלהינו כלומר אתם תענו אמן:
שלחן של ארבע · סימן א׳, ל״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shulchan Shel Arba, Warsaw 1878
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שלחן של ארבע, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.