שלחן של ארבע · סימן א׳, ל״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ברכת המזון מן התורה שנא' (דברים ח) ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך, ושנינו בברייתא (ברכות פ"ז דף מח ב) וברכת זו ברכת הזן. את ה' אלהיך זו ברכת זימון, על הארץ זו ברכת הארץ, הטובה זו ברכת בונה ירושלים, וכן הוא אומר (דברים ג) ההר הטוב הזה והלבנון, אין לי אלא לאחריו לפניו מנין ת"ל אשר נתן לך משעה שנתן לך אתה חייב לברכו, דרשו רבותינו ז"ל (ברכות פ"ז מח ב) משה תקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תקן להם ברכת הארץ בשעה שהכניסם לארץ, דוד ושלמה תקנו ירושלים. ועוד תמצא בפ' המן רמז לברכת המזון במן עצמו, שנאמר (שמות יז) ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני ה' אלהיכם, וידיעה זאת שתזכירוהו ברכה על אכילת המן. הרביעית שהיא הטוב והמטיב ביבנה תקנוה. הצריכו רז"ל להזכיר בברכת הארץ תורה, וכן צריך שיזכיר בה ברית ושיקדים ברית לתורה שיאמר כן ברית ותורה חיים ומזון על בריתך שחתמת ועל תורתך שלמדתנו, והטעם שהצריכו להזכירם בברכת הארץ להורות שבשביל התורה זכינו לירושת הארץ. וזה טעם הקמת האבנים שהיתה כל התורה כתובה עליהן, וזהו שאמר (דברים כ״ו:א׳) למען תבא אל הארץ, פירוש למען הזכרה זו תבא אל הארץ ולפי דעתי למען אשר תוכל לבא. כלומר מה שאני מצוה לך לכתוב עליהן כל התורה למען שיהיה לך כח לבא אל הארץ כי כח התורה יכרית האויבים אשר בארץ וינחילנה לנו:
נחלת הכלל · Shulchan Shel Arba, Warsaw 1878

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שלחן של ארבע, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.