ברך המוציא ושח בינתים קודם שיאכל חוזר ומברך, ואם שח מעין השלחן כמו שאמר טול ברך או הביאו מלח או לפתן ואפילו גביל לתורי א"צ לחזור ולברך לפי שחייב אדם ליתן מזונות לבהמתו ואח"כ יאכל שנאמר (דברים י״א:ט״ו) ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת הלכך מעין השלחן הוא ואינו חשוב הפסק. והרי זה כשוחט ק' עופות שאם שח בין שחיטה לשחיטה לומר הביאו לי אחרים מעין השחיטה הוא ואין חשוב הפסק:
שלחן של ארבע · סימן א׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shulchan Shel Arba, Warsaw 1878
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שלחן של ארבע, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.