זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני. זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני. זדים הליצוני עד מאד מתורתך לא נטיתי. זכרתי משפטיך מעולם ה׳ ואתנחם. זלעפה אחזתני מרשעים עוזבי תורתך. זמירות היו לי חקיך בבית מגורי. זכרתי בלילה שמך ה׳ ואשמרה תורתך. זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי:
שומר ישראל · סימן ד׳, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Avodat HaKodesh, Pressburg, 1859
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שומר ישראל, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.