שומר ישראל · סימן ב׳, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אחר עוד ואין אלהינו הוא מרומים בגבהי עוזו ושכינת ממעל בשמים יקרו ומושב ארץ ויוסד שמים נוטה שהוא הוא ברוך הקדוש המלכים מלכי מלך לפני משתחוים ואנחנו יושיע לא אל אל ומתפללים וריק להבל משתחוים שהם המונם ככל וגורלינו כהם חלקנו שם שלא האדמה כמשפחות שמנו ולא הארצות כגויי עשנו שלא בראשית ליוצר גדולה לתת הכל לאדון לשבח עלינו:
נחלת הכלל · Avodat HaKodesh, Pressburg, 1859

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שומר ישראל, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.