בישועתי ואראהו אשביעהו ימים ארך. ואכבדהו אחלצהו בצרה אנכי עמו ואענהו יקראני. שמי ידע כי אשגבהו ואפלטהו חשק בי כי. ותנין כפיר תרמוס תדרוך ופתן שחל על. רגלך באבן תגוף פן ישאונך כפים על. דרכיך בכל לשמרך לך יצוה מלאכיו כי. באהליך יקרב לא ונגע רעה אליך תאונה לא. מעונך שמת עליון מחסי ה׳ אתה כי. תראה רשעים ושלומת תביט בעיניך רק. יגש לא אליך מימינך ורבבה אלף מצדך יפול. צהרים ישוד מקטב יהלוך באפל מדבר. יומם יעוף מחץ לילה מפחד תירא לא. אמתו וסחרה צנה תחסה כנפיו ותחת לך יסך באברתו. הוות מדבר יקוש מפח יצילך הוא כי. בו אבטח אלהי ומצודתי מחסי לה׳ אומר. יתלונן שדי בצל עליון בסתר ישב. כוננהו ידינו ומעשה עלינו כוננה ידינו ומעשה עלינו אלהינו אדני נעם ויהי:
שומר ישראל · סימן א׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Avodat HaKodesh, Pressburg, 1859
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שומר ישראל, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.