וקערות שאוכל בהן בסעודה האחת רשאי להדיחן לצורך סעודתו האחרת אם הם צריכין לו לבו ביום דתניא קערות שאוכל בהן ערבית מדיחן ואוכל בהן שחרית. שחרית מדיחן ואוכל בהן בצהרים בצהרים מדיחן ואוכל בהן במנחה במנחה שוב אינו מדיחן אבל כוסות וקתוניות וצלוחיות מדיח והולך כל היום כולו שאין קבע לשתייה למדנו מכאן שאסור להדיח הקדירות שבשלו בהם לשבת שהרי אין צריכין להם לבו ביום:
שבלי הלקט · סימן צ״ה
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.