ירושלמי תני אסור לתבוע צרכיו בשבת. ר' זעירא שאל את ר' חייא בר אבא מהו מימר רוענו פרנסנו בשבת. אמר ליה טופס ברכות כך היא. יש מוכיחין מכאן שאין למעט בהרחמן שהרי טופס ברכות הוא. ואם טעה ולא הזכיר של שבת אומר בא"י אמ"ה אשר נתן שבת למנוחה לעמו ישראל לאות ולברית בא"י מקדש השבת והני מילי שלא פתח בהטוב והמטיב אבל אם פתח בהטוב והמטיב חוזר לראש:
שבלי הלקט · סימן צ״ד, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.