ובכל סעודות של שבת צריך להזכיר של שבת בברכת המזון ואומר נחמינו דהכי אמרינן בברכות ובשבת פותח בנחמה ומסיים בנחמה. והטעם כתב אחי ר' בנימין נר"ו לפי שתחלת גאולה אחרונה עתידה להיות בשבת כד"א בשובה ונחת תושעון וכיון שנכנס שבת ולא נגאלו מבקשין רחמים שיקיים הבטחתו לשבת הבאה. ועל כן אומר נחמינו ומה שאמרנו פותח בנחמה ומסיים בנחמה פי' רבינו שלמה זצ"ל אינו צריך לא להתחיל ולא לסיים בשל שבת אלא מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ובנין ירושלים קרי נחמה כל היכא דמתחיל בין רחם בין נחמינו.
שבלי הלקט · סימן צ״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.