ורבינו ישעיה זצ"ל כתב כל שדרכו בסחיטה כגון תפוחים שמוצאין מהן יין וכן הלימוני שהן חדשים שסוחטין אותן למימיהן אסורי ודמי לרמונים ומורי ר' יהודה ב"ר בנימין זצ"ל אחי השני כתב שנראה לו שמותר לסחוט הלימוני דלא דמי לשום ובוסר ומלילות דהני דרכן בכך והוו דומיא דתותים ורמונים כרבנן דפליגי עליה דר' יהודה שהרי רגילין לסחוט הבוסר לצורך הקוץ וגם השום כדאמרינן שום שרסקן מערב שבת וכו' כדלעיל אבל הלימוני דומין לפגעין ופרישין שאין דרכן בכך ומותר לסוחטן בקערה ואע"פ שאין בו אוכל ועתיד לערב שם אוכל וכולי עלמא ידעי דלמתק אוכלא עבדי ולא לצורך משקה אבל אם היה אוכל בקערה וסוחטין עליו ליכא מאן דפליג דודאי שרי.
שבלי הלקט · סימן צ׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.