מצאתי בספר התרומה מותר לתת מלח בשבת על נתחי העוף ואחר כך מים או יין ומנענע יחד. ואפי' לר' יוסי דאסור מים ומלח תחילה השתא הוי טעם לחלוחית העוף כמו שמן תחלה ומותר והשתא דקיימא לן דאין הלכה כר' יוסי דאמר נותן שמן תחלה ואח"כ מים ומלח מותר לעשות מימי מלח מועטין בשבת לצורך יומו. אבל מי מלח עזין אסור לעשות. מאי מי מלח עזין רבה ור' יוסף דאמרי תרווייהו כדי שתהא הביצה צפה בהן וכמה אמר אביי תרי תילתא מילחא וחד מייא. וחרדל שלשו מערב שבת למחר ממחו בין ביד בין בכלי ונותנין עליו דבש ולא יטרוף כדרך שטורפין ביצה בקערה אלא מערב ביד או בכלי. שום שריסקו מערב שבת למחר נותן לתוכו פול או גריסין. ולא יטרוף אלא מערב. שחלים שמתקן מערב שבת למחר נותן לתוכו יין וחומץ ולא יטרוף אלא מערב.
שבלי הלקט · סימן פ״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
