ואם ראוי לתת מלח ותבלין בשבת בין בכלי ראשון בין בכלי שני תשובה זו מצאתי בשם הר"ר שמחה משפירא ז"ל על המלח שנתנו ביורה מרותחת במזיד בשבת איני רואה בה טעם לאסור לא מטעם דהוי ליה דבר שיש לו מתירין ולא מטעם שאור ותבלין דלטעמא עבידי היכא דלא יהבו טעמא בטלו כשאר אסורין כדמוכח בפ' גיד הנשה שאור של חטים שנפל לתוך עסת חטים כו' אילו היה בה לעלות באחד ומאה היה בטל אילו לא היה בו כדי להחמיץ וכל זה וזה גורם כך הוא שאור של חולין שנפלו לתוך העיסה ונצטרפו וחמצו דקים לן זה וזה גורם מותר ואין לך זה וזה גורם גדול מזה דמסתמא נמלח בערב שבת אבל לא נמלח כל צרכו ומטעם דבר שיש לו מתירין אין נראה לאסרו שהרי נתבטל קודם שנעשו איסור על ידי בישול כרב נחמן דהוא בתרא דאמר צריך מילחא בישולא כבשרא דתורי ואפילו בכלי ראשון לא בשלה ומשעה שנימוח נתבטל ומלח שלנו מלח רכה היא ומתבטלת בקדרה כדאיתא בפרק משילין ומה שכתבת מביטול איסור לכתחלה אינו ענין לכאן שהרי קודם היה היתר ועל ידי תערובות אוסרו ומה שכתבת לא ידעינן אם דוקא גבי אמירת א"י אסרו בכדי שיעשו והא ההיא דפרק קמא דשבת לא תמלא אשה עססיות וכו' ותני בהו ואם עשה כן למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו ולא מיירי בא"י ומפרש בירושלמי דתרומות מכיון שאתה אומר המתן למוצאי שבת בכדי שיעשו כמי שלא נהנה מחמת שבת כלום:
שבלי הלקט · סימן פ״ו, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.