מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל למה קורין בשבת בתורה שבעה שאם יארע לו אונס לאדם שלא בא לבית הכנסת כל שבעת ימי השבוע ולא שמע ברכו יאזין מפי הקורין ז' פעמים ברכו ויוצא ידי חובתו. ואם אין בבית הכנסת ז' בני אדם היודעים לקרות עומדים היודעין וקורין שנים או שלשה פעמים עד שגומרין ז' קריאות וכבר הארכתי בזה בערוגה הראשונה הלכה ל"ז. ומותר להוסיף על שבעה הקוראין בתורה כדתנן בשבת שבעה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהם. במס' סופרים הסגן שהוא קורא בתורה פחות מז' ושכח כסבור שקרא שבעה יחזור וימלא ז' קריאות ואם קרא ודילג על פסוק ולא קרא אם קרא י' פסוקים ואין הפסוק המדולג ביניהם אינו חוזר במנחה ביו"ט אבל בשבת אם שכח ועבר על הפסוק ואח"כ נודע לו חוזר וקורא אפי' לאחר שהפטיר בנביא והתפלל מוסף. ומסתברא דבשני ובחמישי אפי' אם קראו עשרה פסוקים [ס"א אין] מחזירין אותו כמו בשבת:
שבלי הלקט · סימן ע״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.