ונראה בעיני דכוס של קידוש אינו טעון ברכה לאחריו ואפילו להנהו רבוותא דסברי דיין שבתוך המזון טעון ברכת על הגפן קודם ברכת המזון ואינו נפטר בברכות המזון אין כוס של קידוש טעון על הגפן שהרי יש לו לשתות בתוך המזון שאם יברך על הגפן אחר כוס של קידוש אם כן צריך עוד לחזור ולברך על היין שבתוך המזון בורא פרי הגפן ודבר זה אינו שהרי שנינו בירך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון ואוקימנא בשבתות וימים טובים אם כן כוס של קידוש נפטר מברכה של אחריו עם יין שבתוך המזון וי"א שיין בתוך המזון אינו טעון על הגפן שאם ברכה אחת מעין שלש פוטרתו כ"ש שלש ברכות עצמן וסברתינו בזה כתובה לפנינו בערוגה שלישית הלכה קמ"ח:
שבלי הלקט · סימן ע״ד, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.