תנן התם לא יפלה את כליו ולא יקרא לאור הנר. פי' שמא ישכח ויטה הנר. ואמר רבא אפי' גבוה שתי קומות ואפי' גבוה שתי מרדיעות. והא דתנן אין קורין לאור הנר דוקא חד הוא דלא ליקרי אי נמי תרי גברי בתרי עניינא דלא מרגיש חד בחבריה אבל תרי גברי בחד ענינא שרי.
שבלי הלקט · סימן ס״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.