ונראה בעיני שהדבר צריך עיון. שהרי מלקות במקום מיתה עומדת והיאך נדיננו בשבת ואם אסור לדון דיני ממונות קל וחומר לדיני נפשות. וכן מצאתי שאילה לר' שרירא גאון זצ"ל מי שעבר עבירה בשבת או בחול ולא נזכר אלא בשבת ומתיראין ממנו שמא יברח למוצאי שבת. יכניסהו לבית הסוהר עד מוצאי שבת וילקוהו או ילקוהו בשבת ומותרין בספירת מלקות אי לא. והשיב כך ראינו שאין מלקין ביום טוב ואין מכניסין לבית הסוהר ביום טוב וכל שכן בשבת דהני מילין כולהו דינא נינהו ותנן אלו הם משום רשות לא דנין ולא מקדישין כו' ואם ברח אין עלינו כלום:
שבלי הלקט · סימן ס׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.