וכתב אחי ר' בנימין נר"ו דלא איצטרך לספוקי בהא דהא איבעיא לן טעה ולא התפלל מנחה מהו שיתפלל ערבית שתים דוקא בתפלת מנחה שאצלה בעי. והטעם אם יש תקנה בתפלה כמו שאנו אומרין שכן אברים ופדרים שלא נתאכלו מבעוד יום היו קריבין והולכין כל הלילה אבל בתפלת שחרית לא בעי. דפשיטא ליה שאם לא התפלל של שחרית במנחה הוי לי כפשיעות ואין מתפללין אותה בערבית:
שבלי הלקט · סימן נ״ג, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.