ורבינו שלמה זצ"ל פי' על שם ואמונתך בלילות ומה היא האמונה לפי שהאדם מפקיד בכל הלילה נפשו ביד בוראו כמו שנאמר בידך אפקיד רוחי ופעמים נפשו של אדם סחופה ודאובה עליו מרוב טורח ועמל שעמל כל היום וכשהנפש עולה לרקיע בלילה והוא ישן מוצאה שם מרגוע ומנוחה ומקום קדושה וטהרה ואינה רוצה לשוב בקרבו והקב"ה אומר לה שובי למקומך איני רוצה לוותר אמונתי כנגדו שהרי הפקידך בידי ואני לו שומר נאמן ועל אמונה זו מחזירה בבקר והרי הוא כבריה חדשה שכל מה שטרח אתמול והיה עיף ויגע הכל שכח והנה הוא בכחו גדול ועל כן נאמר חדשים לבקרים רבה אמונתך כך פירשה הגאון זצ"ל בפרדס.
שבלי הלקט · סימן נ׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.