וכתב הר"ר ישעיה זצ"ל זה שאמרנו שהמשכים צריך לברך דוקא לפניה. אבל לאחריה אינו מברך. ואינו דומה לברכת התורה שבכנסת שמברך לפניה ולאחריה דהתם כל אחד ואחד גומר מצותו. אבל הכא אין קצבה לעסוק בתורה שיברך לאחריה. וזה שאמרנו שמברכין על התורה דוקא אשר השכים לקרות או לשנות קודם שיקרא קריאת שמע. אבל לאחר שיקרא קריאת שמע אינו צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה. שאומר ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה. ודוקא קריאת יחיד נפטרת באהבה רבה. אבל קריאת רבים בעשרה אינה נפטרת לא באהבה רבה ולא בהערב נא דתקנת עזרא היא:
שבלי הלקט · סימן ה׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.