שבלי הלקט · סימן ה׳, י״ג

ואל תתמה על לשון ששנה לאלתר לפי שבהרבה מקומות בירושלמי נאמר בקריאת שמע לשון שינון כדאיתא התם שנייא התם קרית שמע שהוא לשינון ועקרו מלשון ושננתם. וזהו פירושו של ירושלמי והוא ששנה על אתר. אימתי אינו צריך לברך על התורה לאחר שקרא את שמע לפי שכבר נפטר באהבה רבה דוקא כשקרא את שמע מיד אחר שבירך אהבה רבה אבל אם הפליג בין ברכת אהבה רבה לקריאת שמע אינו נפטר מברכת התורה שהרי הפסיק בינתים והוי כמברך על המצוה או על הפירות והשיח בין ברכה לעשייה או לטעימה שצריך לחזור ולברך ורשאי הוא להפסיק שהרי ברכות אין מעכבות אלא שמצוה מן המובחר לסמוך הברכות אל הקריאה.