מצאתי לגאונים ז"ל אין אומרים פעמים ולהיות לכם בקדושה אלא במוספי שבתות וימים טובים בלבד אבל במוספי ראשי חדשים וחולו של מועד לא וכן מנהג פשוט בישראל ולמה נהגו לומר פעמים ולהיות לכם בקדושה מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל מה שאומרין במוספי שבתות וימים טובים פעמים ולהיות לכם בקדושה לפי שבימות רב נחמן גזר יוזגרד מלך פרס שלא יקראו קריאת שמע לאלתר מה עשו חכמים שבאותו הדור תקנו להבליעו בין כל קדושת בין בשחרית בין במוסף בין במנחה בין בחול ובין בשבת בין ביום טוב ומאי הבליעה רישא שמע ישראל סיפא אני ה' אלהיכם ולמה תיקנוה לאומרה בהבלעה כדי שלא תשתכח שמע מפי התינוקת ובקשו רחמים מן השמים ובא תנין בחצי היום ובלע יוזגרד המלך ובית משכבו ובטלה הגזירה והיו מתפללין על הסדר ופירסו על שמע כתיקנה בפרהסיא ובקשו לסלקה לאלתר שלא לאומרה אמרו חכמים שבאותו הדור לא נבטל אותה שלא לאומרה כלל כדי שיתפרסם הנס לדורות אלא נקבע אותה בתפילת המוספין ובתפילת נעילה שאין שם קריאת שמע כלל וכן מנהג בשתי ישיבות:
שבלי הלקט · סימן מ״ה, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.