שבלי הלקט · סימן מ״ד, ד׳

ועל כן אין אנו אומרין ובא לציון גואל בשחרית בשבת וביום טוב שהרי כבר קראו בנביא. ואעפ"כ אומרין אותו במנחה שלא ישתכח בימות החול ומנהג אבות תורה הוא. עוד הוסיפו לומר ואתה קדוש יושב תהלות לפי שהקב"ה משהה שכינתו בתוכינו לשמוע תהלות ישראל דאמרינן בבראשית רבא ר' שמואל בשם ר' חנינה אמר על כל קילוס וקילוס שישראל מקלסין להקב"ה הוא משרה שכינתו עליהן ומה טעם ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ומנין שממתין לשמוע תפלתנו דכתיב אלהים נצב בעדת אל מה הוא נצב איטימוס כמה דתימא ונצבת לי שם על הצור עוד הוסיפו לומר וקרא זה אל זה ואמר שלא היו יכולין לענות הקדושה בתוך התפלה מפני האורבים שהיו עומדים בבית הכנסת שגזרו שלא יענו קדושה. ולאחר התפלה כשהיו האורבים הולכין היו קורין וקרא זה אל זה ואמר דהיינו שלוש קדושה ומתרגמין אותו מפני החיבה כלומר הרי זה כאילו אמרנו ב' פעמים קדוש דיוצר אור ודתפלה. ואע"ג דבזמן הזה אנו אומרין קדושה בחטיבה אחת בתוך התפלה לא בטלו קדושא דסידרא קא סברי גזרה שמא יגרום החטא וכדאמרינן התם אל תשנו מנהג אבותיכם בידיכם וכדי לעשות פומבי לדבר וכן אנו אומרים ותשאני רוח כנגד ברוך ה'. ימלוך כנגד ימלוך. ועל כן מסיימין ברוך אלהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים.