והקורא בתורה ראוי שלא ישען לא על גבי הכותל ולא על גבי הדוכן שמניחין עליו ספר תורה דגרסינן בירושלמי דמגילה ר' שמואל בר רב יצחק על לבי כנישתא חמא חד בר נש דמתרגם סמוך לעמודא אמר לי' אסור לך כשם שנתנה באימה כך אנו צריכין לנהג בה אימה. פי' וכל שכן הקורא שאסור לו להסמך בשום מקום ובתנחומא בפ' וירא אליו מצאתי מעשה באחד שעמד לקרות בתורה וסמך עצמו לכותל והחזירו רב שמואל בר רב יצחק למה שלא ינהגו בקלות ראש. ועוד גרסינן התם בירושלמי הי' קורא בתורה ונשתתק יעבור אחר תחתיו ומתחיל ממקום שהתחיל הראשון ומברך פי' לפניה ולאחריה. ואם תאמר יתחיל ממקום שפסק הראשונים נתברכו לפניהן והאחרונים נתברכו לאחריהן דכתיב תורת ה' תמימה שתהא כולה תמימה אמר רב הונא בר רב יהודה אמר ר' מנחם בר אמי אמר ר' יוחנן מאי דכתיב ועוזבי ה' יכלו זה שמניח ספר תורה פתוח ויצא רבי אבוהו נפיק בין גברא לגברא אבל בין פסוק לפסוק עלתה בתיקו ואסור.
שבלי הלקט · סימן מ׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.