דין ברכת מגביה שפלים וברכת עוטר ישראל בתפארה.
שבלי הלקט · סימן ד׳
3 קטעים, בנוסח המקורי.
מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל שרב עמרם גאון זצ"ל הסיר מגביה שפלים. ויש תמיהין למה לא הסיר מתיר אסורים. שהרי שניהן אינן במטבע. והתשובה למה יסיר מתיר אסורים והנה היא כתובה בדברי חברים ובמטבע הוא מפי הגבורים שכן אמרו כי פשיט כרעיה אומר מתיר אסורים. ולדברי אילו ואילו ברכה קבועה היא מימי רבותינו. ומי הוא שהי' בו כח להסיר אבל באמת מגביה שפלים הסיר שאינה במטבע שטבעו חכמים. ועוד שהרי בזוקף כפופים די לו שהוא מענין מגביה שפלים ועל מתיר אסורים לא דבר כלום:
וכן מצאתי בתשובות שהסיר רב עמרם גאון זצ"ל עוטה ישראל בתפארה. לפי שאין עטיפת סודר נוהגת במקומנו. וגם רב נטרונאי גאון זצ"ל לא כתב עוטה ישראל בתפארה:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.