שבלי הלקט · סימן ש״ע, ב׳

אמר ר' יוחנן אתרוג בשביעי אסורה בשמיני מותרת. סוכה אפי' בשמיני אסורה ור' שמעון בן לקיש אמר אתרוג אפי' בשביעי מותרת במאי קא מיפלגי ר' שמעון בן לקיש סבר למצותה איתקצאי והא איתעבדא ור' יוחנן אמר לכולי יומא איתקצאי והלכתא כר' יוחנן דאמר לכולי יומא איתקצאי ואנן דאית לן תרי יומא היכי עבדינן אביי אמר שמיני ספק שביעי אסורה תשיעי ספק שמיני מותרת והיינו כר' יוחנן ומסיק תלמודא דהלכתא כוותיה כאביי וכתב בעל הדברות ז"ל אם חל שמיני ספק שביעי בשבת אין לאוסרה למחר בתשיעי ספק שמיני משום הכנה דרבה דלא שייך ביה הכנה כי היכי דאמרינן גבי ביצה דביצה איתכן בשבת אבל האי מערב שבת איתכן. וערבה שמקיפין בה לאחר שנעשה מצוותה יש שאוסרין בה ליהנות לעולם וזה לשונם ערבה שמקיפין בה איפסקא הלכתא דמנהג נביאים הוא מכל מקום נראה דאין לנהוג בה מנהג בזיון ולא ליהנות ממנה משום דלא אמרינן מנהג נביאים הוא אלא לענין ברכה שאין מברכין עליה וראיה מהא דתנן פרק ולד חטאת ערבה לא נהנין ולא מועלין ר' אלעזר בר' צדוק אומר נותנין היו זקנים ממנה בלולביהן והיינו ערבה שמקיפין בה וסודרן אותה אצל המזבח. וכן פי' רבינו גרשום ז"ל ואף ר' אלעזר בר' צדוק לא אמר אלא שהיו נותנין ממנה הזקנים בלולביהן לצורך המצוה אבל הנאה אחרת לא היו נהנין ממנה.