שבלי הלקט · סימן שס״ז, ה׳

ותימה לאחי ר' בנימין על דברי בעל הדברות שכשם שאי אפשר להעלאה בלא ירידה כך אי אפשר הולכה בלא הובאה ואין כאן אלא שתים ועוד מאן לימא לן דבעיא דר' זירא במוליך ומביא ולא במעלה ומוריד אלא כך נראה לי לפרש שיש בכלל מוליך ומביא שתים אחת למזרח ולמערב ואחת לצפון ולדרום וזהו דקאמר ר' יוחנן מוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם שלו וכן מנהג פשוט בידינו מאבותינו לעשות הולכה והובאה למזרח ולמערב לצפון ולדרום ובעי ר' זירא הכי איתא כיון דקיימא לן שצריך לנענע ג' פעמים על כל דבר ודבר הכין חד והכין חד כלומר הולכה למזרח בלא הולכה למערב חשיב אחד וכן הולכה לדרום בלא הובאה לצפון וכן העלאה בלא ירידה או איפכא איזה אחד מהן שיעשה חשיב כאילו עשה שתיהן שאם הוליך ולא הביא חשיב כאילו הוליך והביא בין מזרחית מערבית בין דרומית צפונית וכן אם העלה ולא הוריד שכל אחד מהן הוא סימן לשכנגדו או דילמא הכין חד והכין חד כלומר הולכתו למזרח והבאתו למערב אחת וכן הולכתו לדרום והובאתו לצפון אחד. וכן העלאה והורדה אחת הרי שלשה ניענועין והשתא אתיא שפיר דהא ר' יוחנן דאמר מוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם שלו וכיון דלא איפשט דר' זירא נהיגין לחומרא או שמא יש לפרש בעי ר' זירא הכין חד והכין חד כלומר מה שמוליך ומביא למזרח ולמערב חד וכן לדרום ולצפון חד וכן מעלה ומוריד חד הרי כאן שלשה נענועין או הכין חד והכין חד כלומר מוליך ומביא מעלה ומוריד כולן חשיב נענועי חדא וצריך להיות מוליך ומביא מעלה ומוריד ג' פעמים ואתיא משמעותיה כדברי רבינו חננאל ז"ל אך לא כפירושו. וזה הפירוש נראה יותר נכון דאין הולכה בלא הובאה ולא העלייה בלא הורדה ולא איפשט. ויש נוהגין לעשות נענוע אחר זולתי מוליך ומביא ומעלה ומוריד ודייקי מהא דאמרינן לולב שיש בו ד' טפחים וכדי לנענע בו כשר ואי אמרת דמוליך ומביא מעלה ומוריד הוא הנענוע אמאי בעינן טפי מג' טפחים אלא להכי בעינן שיהא הלולב עולה על שאר המינין כדי שיתראה הנענוע וכן מצאתי במנהגות הגאונים ז"ל שהיה מנענע רבינו שלמה ז"ל לאחר שהוליך והביא שניהם והעלה והוריד וטעמו משום שמחה רקדו כאילים היינו הנענוע: