שבלי הלקט · סימן שמ״ד, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

תנו רבנן כל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע כיצד היה לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה בסוכה ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה ודווקא למיגרס אבל לעיוני סברא לבר ממטללתא אמר רבא מאני משתייא במטללתא מאני מיכלא לבר ממטללתא יש מפרשים קערות שנמאסות לאחר אכילה ויש אומרים קדירות ואגני דלישא. שרגא אמרי לה במטללתא. ואמרי לה לבר מטללתא ולא פליגי הא בסוכה גדולה והא בסוכה קטנה בסוכה גדולה במטללתא בסוכה קטנה בר מטללתא:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.