[תנן התם] נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה וכל קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה היכי דמי קטן שאינו צריך לאמו אמרי דבי ר' ינאי כל שנפנה ואין אמו מקנחתו. ריש לקיש אמר כל שניעור משנתו ואינו קורא אימא אימא. שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה [בין ביום בין בלילה] מנא הני מילי דתנו רבנן בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה. ובלכתך בדרך פרט לחתן. אמר רב אבא בר זבדא אמר ר' יוחנן חתן וכל השושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה כל שבעה משום דבעי למיכל ולמיחדי וליכלו בסוכה וליחדו בסוכה אין שמחה אלא בחופה וניכלי בסוכה וניחדו בחופה אין שמחה אלא במקום סעודה וניעבדו חופה בסוכה אביי אמר משום ייחוד רבא אמר משום צער חתן ר' זירא אכיל בסוכה וחדי בסוכה אמר כל שכן דחדי לי ליבאי דעבידנא תרתי מצוה.
שבלי הלקט · סימן שמ״ב, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.