תנו רבנן [סיככה כהלכתא ו]עיטרה בקרמין ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזים שקדים אפרסקין ורימונים ופרכילי ענבים עטרות של שבלים יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן עד מוצאי יו"ט האחרון של חג ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו והוא דאמר איני בודל מהן כל בין השמשות דלא חלה קדושה עלייהו אבל אם לא אמר איני בודל מהן כל בין השמשות מגו דאיתקצו לבין השמשות איתקצו לכל ימי החג כתב בעל היראים בשם רב יהודאי [גאון] זצ"ל עיטורי סוכה שנפלו בשבת אסורין מפני שהוקצו למצוה:
שבלי הלקט · סימן ש״מ, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
