רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו הכא בקנים היוצאים מן הסוכה עסקינן ומשכה ואזלא חדא דופן בהדייהו מהו דתימא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי פי' כיון דשלים ליה סככא אפלגית דדופן זה המושך יותר לחודיה קאי [ולא הויא כסוכה] קמ"ל. ורבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן הכא בסוכה שרובה צלתה מרובה מחמתה ומיעוטא חמתה מרובה מצלתה מהו דתימא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי קמ"ל ור' אושעיה אמר לא נצרכה אלא לסכך פסול פחות משלשה בסוכה קטנה ומאי יוצא יוצא מתורת סוכה ואעפ"כ הישן תחתיה יצא ידי חובתו. וכבר פרשנוהו למעלה ופסק רבינו ישעיה זצ"ל דהלכה ככל הני ארבע לישנא ומסתבר דליכא מאן דפליג על חדא מינייהו:
שבלי הלקט · סימן של״ו, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.