שבלי הלקט · סימן שכ״ב, ג׳

ורבינו האיי גאון זצ"ל כתב בתשובותיו לא מצאתי טעם אלא דומה שהוא זכר ליובל ביוה"כ [שתוקעין בשופר] שנאמר תעבירו שופר בכל ארצכם ולפי שאינו ברור חשבון זמן היובל התקינו בכל שנה לתקוע זכר ליובל [שהיה בזמן בהמ"ק קיים שיב"ב עכ"ד] והנראה בעיני שעל כן נהגו לתקוע במוצאי יוה"כ לפי שבראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון ועומדין בדין וגזר דינם נחתם ביוה"כ ואלו הימים ימי תשובה הם והשב בינתיים מוחלין לו על עונותיו ולפיכך תוקעין במוצאי ליל יום כפור להודיע כי נצטדקו בדין. וכן מנהג העולם כשחוזרין מעורכי המלחמה ונצחו את שונאיהם חוזרין בחדוה ובתרועה להרים קול ודומה לזה מצינו בפסיקתא דסוכה שובע שמחות את פניך שבע כתיב אלו שבע מצות שבחג ואלו הן ארבעת מינין שבלולב סוכה חגיגה ושמחה אם חגיגה למה שמחה ואם שמחה למה חגיגה אמר רבי אבין לשנים שנכנסו לדין אצל הדיין ולית אנו ידעין הידין הוא נצח אלא היידין דנסיבי כידין בידיה אנן ידעין דהוא נצח. כמו כן לפי שישראל [ושרי] אומות העולם נכנסין ומקטריגין לפני הקב"ה בראש השנה ולית אנן ידען האדין אינון נצוחייא אלא כשישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידיהן אנן יודעין דישראל אינון נצוחייא לכך מזהיר משה ואומר לישראל ולקחתם לכם ביום הראשון.