וכיון שהולך יחף יש אומרים שאינו מברך שעשית לי כל צרכי שהרי אסור בנעילת הסנדל ובעל הדברות ז"ל כתב מסתברא כיון שבידו ורשותו הוא לנעלם מפני סכנת עקרב מותר ויכול לברך כסדר כל השנה ולאו דוקא כי סיים מסאנא כי היכי דלא שמע קול תרנגולה [מברך] כיון שבידו הוא. וגומרין סדר הברכות והזמירות ואומרים נשמת כל חי וכל סדר התפלה ומתפללין בלחש כסדר שהתפללו ערבית ואחר המברך את עמו ישראל בשלום אומר אבל אנחנו חטאנו מה נאמר לפניך עד את כל דברי התורה הזאת ואומרים קדושתא שושן עמק איומה או אחרת לסדר היום כסדר הכתוב במחזורים ומזכירין שלש עשרה מדות ואומרים סליחות ווידויים ושליח צבור מתוודה אבל אנחנו חטאנו מה נאמר לפניך על חטא באמצע התפלה בברכה רביעית כסדר הכתוב במחזורים וכן במוסף וכן במנחה וכן בנעילה. אך בנעילה במקום אתה יודע רזי עולם ועל חטא אומרים אתה נותן יד לפושעים כאשר נפרש לפנינו שכך שנו חכמים מצות וידוי ערב יום הכיפורים עם חשיכה אבל אמרו חכמים מתודה אדם קודם אכילה שמא תטרוף דעתו בסעודה. ואע"פ שהתודה קודם אכילה מתודה אחר האכילה ואע"פ שהתודה ערבית יתודה שחרית ואע"פ שהתודה שחרית יתודה במוסף במנחה ובנעילה והיכן אמרה אחר תפלתו ושליח צבור אומרה באמצע תפלה כמו שכתבנו.
שבלי הלקט · סימן שי״ט, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.