ובתשובות הגאונים ז"ל מפרש לאחר שעשה צרכיו מותר ליטול ידיו מידי דהוי אמטונפות בטיט ובצואה ואין לך טינוף גדול מזה ואי עביד בסודר דאית ביה כדי הדחה אסור דלמא אתי לידי סחיטה אבל אי לא עביד צרכיו יקנח ידיו במטפחות הנגובות דלא אתי לידי סחיטה משום דכתיב ארחץ בנקיון כפי.
שבלי הלקט · סימן שי״ט, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.