וספר תורה שהקלפים שלו אינן עפוצים כשר והגון הוא לקרות בו דתניא כותבין על הגויל במקום שיער ועל הקלף במקום בשר ואם שינה פסול ואמרינן בירושלמי דמגילה פרק קמא הלכה למשה מסיני שיהו כותבין בעורות בדיו מסורגל וכורכין בשיער וטולין במטלית ודובקין בדבק ותופרין בגידין וצריך שיהא כותב על הקלף במקום נחושתו ועל הגויל במקום שיער ואם שינה פסול ולא יהא כותב חציו על הקלף וחציו על העור. ואין כותבין אלא על עור בהמה טהורה או חיה טהורה בלבד שנאמר למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך ומצאתי בשאילות חלום ששאל הר"ר יעקב ממרוייש זצ"ל נסתפקנו על ספרי תורות שלנו שאפי' לדברי רבינו יעקב זצ"ל שמתיר עיבוד הקלפים שאינן עפוצים יש ספק בדבר שהרי אותו [עיבוד] עצמו שאנו מתירין אינן מעובדין לשמה ועל זה שאלתי אם ראוי לברך עליהם ברכת התורה דהא אמרינן שאינן מעובדין לשמה פסולין הא סתמא כשירין. ופירשו לי אם המעבד עיבדן לשם ספרים אחרים ונמלך עליהן אחר כך וכתב עליהן ספר תורה או מכרן לכתוב בהן ספר תורה פסולין אבל אם המעבד עיבדן לשמן בסתם ולא עיבדן לכתוב בהן שום ספר בפירוש רק למכרן לכל מי שירצה וקנאן הקונה לשום ספר תורה כשירין הן.
שבלי הלקט · סימן ל״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
