שבלי הלקט · סימן ש״ט, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואחי ר' בנימין זצ"ל כתב שאין שום טעם לאסור ההטמנה בערב יום הכיפורים ומשום טעם ההכנה שמכין מיום הכיפורים לחול אין לאוסרה דהכנה לא כתיבה אלא גבי שבת ויום טוב אבל חול לא בעי הכנה ומטעם זה התרנו ביצה הנולדת אחר שבת אע"ג דגמרה לה מאתמול. ואי משום דמתבשלא מיום הכפורים לצורך החול מה שאין כן בהטמנת שבת שהשבת מכינה לעצמה הרי ששנינו אין שורין דיו וסממנין אלא כדי שישורו מבעוד יום ובית הלל מתירין והדבר הזה אין צורך לשבת כלל ואפי' הכי מתירין בית הלל והלכתא כבית הלל ואם יש מי שמקילין בקניבת ירק ופיצוע אגוזים מן המנחה [ולמעלה] כל שכן שמותר להטמין מערב יום הכיפורים ואין אנו רואין בו צד איסור בשום ענין וכן מנהג פשוט בידינו להטמין ולא שמענו מי שממחה בדבר:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.