אמר רב יהודה בשופר של עולה לא יתקע ואם תקע יצא בשופר של שלמים לא יתקע ואם תקע לא יצא הדר אוקמא רבא דבין בשופר של עולה בין בשופר של שלמים אם תקע יצא דמצות לאו ליהנות ניתנו. אמר רב שופר של ע"ז לא יתקע בו ואם תקע יצא פי' ששימשו בו לע"ז ונאסר כמו ששנינו אבד תאבדון את כל המקומות בכלים שנשתמשו בו לע"ז הכתוב מדבר ובחולין מקשינן עליה והתניא אם תקע לא יצא ומוקמינן לה באשרה של משה מאי טעמא כתותי מיכתת שיעוריה. בשופר של עיר הנדחת לא יתקע ואם תקע לא יצא מאי טעמא כתותי מיכתת שיעוריה. ירושלמי בלולב הגזול שופר של ע"ז ר' אליעזר אומר כשר הכל מודים בלולב שהוא פסול מה בין שופר מה בין לולב אמר ר' יוסי בלולב כתיב ולקחתם לכם משלכם ולא משל איסורי הנאה ברם הכא יום תרועה יהיה לכם מכל מקום אמר ר' אלעזר תמן בגופו הוא יוצא ברם הכא בקולו הוא יוצא. ויש קול אסור בהנאה אתמהא מהכא מוכח דבשופר הגזול יצא. במדרש הרנינו שופר של בעל מום כשר לתקוע בו בראש השנה וביובל שנאמר והעברת שופר תרועה וגו' אבל לא על הזבחים:
שבלי הלקט · סימן רצ״ג, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.