שבלי הלקט · סימן רצ״ב, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

בפסיקתא דראש השנה ר' יאשיה פתח אשרי אדם יודעי תרועה ואומות העולם אינם יודעים להריע כמה קרנים וכמה בוקיינוס וכמה סלפינוס יש להם ואתה אמרת אשרי העם יודעי תרועה אלא אשרי העם שיודעין לפתות בוראם בתרועה והוא עומד מכסא דין לכסא רחמים הה"ד עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך עליהם מידת הדין למידת רחמים אימתי בחדש השביעי באחד לחדש ובתלמודין גרסינן אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות בר"ה מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.