שבלי הלקט · סימן ר״צ, ז׳

שאילות אלו שאל ר' מנחם לר' נתן אחיו על ד' פסוקין של כתובים שהן במלכיות זכרונות ושופרות מה טיבן. אם בשביל שיהו עשרה עשרה והלא מסיים בשל תורה והוא פסוק עשירי והוו להו ג' מתורה ג' מנביאים ג' מכתובים והעשירי מתורה [מסיים] ואם צריך שיהיו עשרה לבד מאותו פסוק של תורה שמסיים וחותם בו אם כן לימרו ד' מתורה או ד' מנביאים להשלים עשרה והשיב מה שאמרת מד' פסוקין של כתובים במלכיות זכרונות ושופרות דע כי שאו שערים ראשיכם הראשון והשני תרווייהו כחד חשיבי וכחד פסוק דמי והוו להו ג' פסוקין דכתובים במלכיות וכן בזכרונות אע"פ שתמצא כתוב במחזורים זכר לעולם בריתו הדווקנים אין אומרין אותו שהוא יתר והוא רביעי שלא לצורך וכן בשופרות אומר ד' פסוקין של כתובים לפי שאותו פסוק וביום שמחתכם אינו עולה למנין עשר שופרות ואע"פ שאומר אותו בסיום לפי שאין כתוב בו שופר בפירוש אלא חצוצרות ואע"ג דגרסי' ומשלים בתורה כיון שלא מצאו קדמונים בתורה בפסוק אחד שבו שופר ומלכות כללו את אלו בכלל ושמוהו בסיום והוא אינו בחשבון והוויין עשרה ובין לדעת אלו שאומרין שאו ושאו כחד פסוק דמי ובין לדעת אלו ספרים שכתוב בהן זכר לעולם בריתו ובין לדעת אלו שאומרין בכתובים ד' שופרות הן ופסוק ותקעתם בחצוצרות יתר הוא אלא משום מסיים בתורה הוא מ"מ כאן וכאן יתר על עשרה הוא מאי טעמא איתוספו משום סמך אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן כך השיבוך רבותינו ואני אחיך משיבך ומודיעך את דעתי ודאי כולהו קראי ג' ג' נינהו היכי דמי והא דד' הוו בכתובים אלא הני קראי דכתובים דסמיכו אהדדי כל תרי ותרי חשיב כחד כגון במלכיות שאו ושאו תרווייהו קא חשיב לחד והואיל דסמיכי אהדדי במזמור לדוד לה' הארץ ומלואה והכי נמי זכר עשה לנפלאותיו טרף נתן ליראיו הני תרי קראי דסמיכו אהדדי במזמור אודה ה' בכל לבב חשיבי להו כחד כי היכי דבמזמור למנצח על הגיתית לאסף קיימא הני תרי קראי סמיכי כחדא. תקעו בחודש שופר כי חוק לישראל הוא וקרינן להו כחדא משום דסבירי [תרווייהו למילתא חדא] מתחשיבי לחד וכן נמי גבי שופרות קרינן בדכתובין עלה אלהים בתרועה בחצוצרות וקול שופר משום דמסתברי תרווייהו למילתא חדא חשיב להו חד ואע"ג דרחיקין דין מדין. דהא עלה אלהים בתרועה הוי במזמור למנצח לבני קרח מזמור ובחצוצרות קאי במזמור שירו לה' שיר חדש דהואיל דאידמי להדדי מתקרי כחדא ומחשבי כחדא והיכי אידמי אהדדי אלא עלה אלהים בתרועה פסוק ששי למזמור שלו וכן בחצוצרות ששי למזמור שלו וזה חשבון מזמורי י' פסוקין ומזמור שירו לה' שיר חדש חשבון מזמורי ט' פסוקים ומזמור שהוא נכתב לבדו באמצע שיטה תחשוב פסוק אחד הרי י' פסוקין כנגד י' מלכיות י' זכרונות י' שופרות ומזמור שירו לה' תיבותיו ע"ה ומזמור למנצח תיבותיו ע"ה וב' תיבות שהן יתירות בו תחשוב זמרו לאלהים זמרו שתי תיבות וכן זמרו למלכינו זמרו חשוב שתי תיבות ויעלו לך שניהם שוה בשוה. וכשם שאמרת גבי תקעו בחדש שופר כי חק (הוא) לישראל הוא ששניהם נעשים לפסוק אחד אף הללוהו בתקע שופר כלול סמוכין שלו ביחד י' הלולים ונעשים לפסוק אחד ותו מאי טעמא חשבינן עלה אלהים בתרועה ובחצוצרות וקול שופר לחד קרא משום דבעינן מלכיות זכרונות ושופרות דכתובי ודנביאי הני קראי דמשתעי להבא ולעתיד והואיל וכן אדכרן תקעו בחודש שופר ואדכרן נמי עלה אלהים בתרועה דהוא קרא מעליא ולא סגיא דלא לימרינה אע"ג דהוא משתעי לשעבר ואגב הכי בעינן לאוסופי הללוהו בתקע שופר אהני קראי עלה אלהים ובחצוצרות כי היכי דליהוין מיהת תלתא קראי דכתיבי דקא משתעי להבא ולעתיד גבי שופרות.