לאחר שהפטירו בנביא אוחז הבקי שופר של איל בידו ומברך בא"י אמ"ה אשר קב"ו לשמוע קול שופר ושהחיינו ויראים כתב על תקיעת שופר ולמחר אינו מברך שהחיינו. ואם חל יום טוב ראשון בשבת אין תקיעת שופר דוחה שבת ולמחר ביום שני מברך שהחיינו. ומנהג שהתוקע תוקע מעומד אע"פ שהצבור יושבין באלו התקיעות.
שבלי הלקט · סימן רפ״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.