ונראה לאחי ר' בנימין זצ"ל לפרש שיש במלאכים המבינים בכל לשון כדאמרינן בא גבריאל ולמדו שבעים לשון וכן יש לומר במיטטרון שהוא סופר שהוא מבין כל לשון שהרי יש לו לכתוב זכות כל אומה וחובתה וכן במיכאל שהרי יש לו לדון על כל אומה ואומה וכן יש לומר במלאכים הממונים על שערי התפלה שהן מבינים בכל לשון לשמוע תפלת כל אומה ולשון. או יש לומר יחיד אל ישאל צרכיו בארמית שאין מלאכי השרת המצווין עליו לשומרו נזקקין לו שהרי אינם מבינים אלא לשונן אבל מלאכים המסורין לצבור הן מבינים בכל לשון.
שבלי הלקט · סימן רפ״ב, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.