שבלי הלקט · סימן רע״ג

3 קטעים, בנוסח המקורי.

א׳
דין עוברות ומניקות מה הן בתענית ואין אומרין צידוק הדין על המת.
ב׳
אמר שמואל אין תענית צבור בבבל אלא תשעה באב בלבד דרש רבא עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בתשעה באב כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים ובין השמשות שלו אסור.
ג׳
וכתב אחי ר' בנימין זצ"ל מסתברא דתינוקת אין מענין אותן כדרך שמענין אותן ביום הכיפורים ואפי' אותן שהגיעו לחינוך ויש להקל עליהן קצת מפני שהיא בחזקת ימי הקיץ. וכן אם ח"ו נפטר מת בתשעה באב אומרין עליו צידוק הדין בשאר הימים ואע"ג דאיקרי מועד יום אבילות הוא ואין אנו למעט בהספד. תניא רבי עקיבה אומר כל האוכל ושותה בתשעה באב כאילו אוכל ושותה ביוה"כ וחכ"א אינו רואה בשמחת ירושלים וכל המתאבל עליה זוכה ורואה בשמחתה שנאמר שמחו את ירושלים:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.