שבלי הלקט · סימן ר״ע, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ובתשובות הגאונים ז"ל מצאתי בשם רב ששנא גאון זצ"ל וט' באב גופו מותר להניח תפלין דהא כבר אמרינן אבל מותר להניח תפלין ומה אבל דאבילות חדתא היא ולבו מריר עליו חייב להניח תפלין ט' באב דאבילות עתיקא היא ודשינן ביה האידנא כמה שני על אחת כמה וכמה שצריך להניח תפלין וכן הלכה למעשה בשתי ישיבות שמניחין תפלין בט' באב וכן נמצא בתשובות רב האי גאון זצ"ל וכן השיב ר' יצחק ב"ר שמואל זצ"ל דתפלין בט' באב מותר להניחן דלא גרע מיום שני לאבלות אבל להניח תפלין בחולו של מועד נסתפקתי בזה גם אני זה כמה ימים למאן דחשיב להו מצות עשה שהזמן גרמה כי גם זה יש לומר שגם מצות חול המועד וסוכה ולולב ואיסור חמץ חשיב אות או דלמא לא כיון שאין בהן שביתה ומר' יהודה ור' מאיר דפרק בתרא דמועד קטן אין ראיה ממאי דמיירי התם בכתיבת תפלין לעצמו במועד דאינהו סבירא בפרק בתרא דעירובין תפלין מצות עשה שלא הזמן גרמא ועוד אפשר שיכתוב במועד להיות מזומנין לאחר המועד לאלתר. כתב רבינו שלמה זצ"ל בהל' ציצית רבינו נ"ע היה מתעטף בציצית בט' באב וגם גאוני דורו כמו כן היו מתעטפין. ובדברי הגאונים זצ"ל מצאתי רבינו נ"ע היה מתעטף בציצית בתשעה באב שחרית. אע"פ שאחרים לא היו מתעטפין משום אבילות וכן ראיתי באישפירא שמתעטפין בתשעה באב:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.