דין ת"ב שחל להיות במוצאי שבת לברך על הנר והבשמים:
שבלי הלקט · סימן רס״ח
2 קטעים, בנוסח המקורי.
ותשעה באב שחל להיות במוצאי שבת מזכירין הבדלה בחונן הדעת ואין מבדילין על הכוס שהרי אסורין לטעום כלום ואפילו להטעימו לתינוק לא משום דילמא אתי למיסרך ובמוצאי תשעה באב מבדילין על הכוס בלא נר ובשמים ובשם רבינו שלמה זצ"ל מצאתי שהיה נוהג ליל ט' באב שחל להיות במוצאי שבת לברך על הנר אע"פ שאין מבדילין עד לאחר התענית דבמוצאי שבת אין מבדילין שכבר אכלו ושתו מבעוד יום ומיד כשמחשיך חלה התענית ואין יכול להבדיל לפי שאינו יכול לטעום ואין מבדילין אלא על הכוס ואם תאמר למה הוא מותר במלאכה כגון הבערה ובישול דמותרות בתשעה באב שהרי הבדיל בתפלה. אבל על הבשמים אינו צריך לברך והר"ר משה בר' יקותיאל ז"ל השיב שמברכין על הנר ועל הבשמים במוצאי שבת שהוא ט' באב אע"פ שאמרו שצריך לסדרן על הכוס היכא דלא אפשר שאני:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.