תנו רבנן תשעה באב שחל להיות בשבת וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שלחנו אפי' כסעודת שלמה בשעתו מצאתי בדברי הגאונים זצ"ל תשעה באב שחל להיות בשבת או במוצאי שבת רבינו הגדול ר' יצחק בר' יהודה זצ"ל בין מנחה לערבית בסעודה המפסקת בוצע על שתי ככרות ומיסב על השלחן כבשאר שבתות והולך נעול בבית הכנסת מפני כבוד השבת וכשאומרין ברכו חולץ ויושב לארץ ורבינו משולם זצ"ל אינו מזמן בשבת בליל תשעה באב אלא יושב בדד ומברך לעצמו וכתב הרב ר' יקר זצ"ל זה מנהג ראיתי באישפירה בשבת שחל תשעה באב להיות בה או ערב תשעה באב בסעודה המפסקת אינו אוכלין בשר כל עיקר כי אם ביצים ופירות ויושבין על השלחן מפני כבוד השבת אבל בשאר ימות החול אפי' ביצים אינם אוכלין הפירושים כי אם לחם צר ומים לחץ ויושבין בין תנור לכירים ונוהגין לומר צדקתך צדק במנחה והיה פליאה בעיני אבל אסור להרהר אחריהם כי כולו מחמדים. ובמגינצא אין אומרים צדקתך צדק במנחה וכשבאין לבית הכנסת הרוצה להחמיר על עצמו נכנס יחף לבית הכנסת וקצת הרבנים המשמרים משום כבוד שבת נכנסין במנעליהון. ושליח צבור לעולם יורד יחף לומר ברכו משום טירוף תפלה. ושאר כל העם חולצין לאחר ברכו שאין מקבלין אבילות משום כבוד שבת.
שבלי הלקט · סימן רס״ו, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.