שבלי הלקט · סימן רס״ג, ג׳

תניא אמר ר' שמעון ארבעה דברים היה ר' עקיבה דורשן ואף אני דורשן ואין אני דורש כמותו. דכתיב כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית (ישראל) [יהודה] לששון ושמחה. צום הרביעי זה ט' בתמוז שבו הובקעה העיר שנאמר ברביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר וגו' ומאי קרי ליה רביעי רביעי לחדשים. צום החמישי זה תשעה באב שבו נשרף בית אלהינו ומאי קרי ליה חמישי חמישי לחדשים. צום השביעי זה שלשה בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ומאי קרי ליה שביעי שביעי לחדשים. צום העשירי זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים שנאמר ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעי בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתוב לך את שם היום ואת עצם היום הזה סמך מלך בבל על ירושלים וגו' ומאי קרי ליה עשירי עשירי לחדשים. ואין אני אומר כן אלא צום העשירי זה חמשה בטבת שבו באה השמועה לגולה שהוכתה העיר שנאמר ויהי בשתים עשרה שנה לגלותינו בעשירי בחמשה לחודש בא אלי הפליט מירושלים לאמר הוכתה העיר (ירושלים) ונראין דברי מדבריו שאני אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון והוא אומר על ראשון אחרון ועל אחרון ראשון אלא שאני מונה לסדר פורעניות והוא מונה לסדר חדשים ואע"פ שר' שמעון ור' עקיבה שוין בצום הרביעי שהוא בתשעה בתמוז לפי הפסוק מכ"מ אנו מתענין בשבעה עשר בתמוז כדתנן חמשה דברים אירעו [את אבותינו] בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות. ובטל תמיד. והובקעה העיר בשנייה. ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. בתשעה [באב] נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ ישראל. וחרב בית בראשונה ובשניה. ונלכדה ביתר. ונחרשה העיר. ובשלש צומות הללו כגון שבעה עשר בתמוז וצום גדליה ועשרה בטבת מתפללין ואומרים סליחות ואומרין י"ג מדות ונופלין על פניהן שחרית ומנחה ואומרים ברכת כהנים שחרית ומנחה וקורין בתורה בפרשת כי תשא ויחל משה. כהן קורא [ויחל משה] עד אשר דבר לעשות לעמו ולוי (קורא) מדלג וקורא פסל לך. וישראל קורא אחריו על הסדר ואין מפטירין בנביא כדרך שאר תענית יתרון ג' צומות הללו על שאר תעניות ששאר תעניות מתפללין במנחה כשאר ימים [ואין קורין בתורה] ואין אומרים ובא לציון ובשלש תעניות הללו אומרים במנחה ובא לציון וקורין בתורה כסדר שחרית.