שבלי הלקט · סימן רנ״ד, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

כתב בעל הדברות [ז"ל] כלי המיוחד למדה ימלאנו דדרכא דאינשי דמקרבא חמרא במנא דכיילא ושתו. אומר אדם לחבירו תן לי ביצים [ואגוזים] במניין שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו תנן התם הולך אדם אצל רועה הרגיל אצלו ואומר לו תן לי גדי אחד או טלה אחד אצל טבח הרגיל לו ואומר לו תן לי (כף) [כתף] אחת או ירך אחד אצל פטם הרגיל אצלו ואומר לו תן לי תור אחד או גוזל אחד אצל נחתום הרגיל אצלו ואומר לו תן לי ככר אחד או גלוסקא אחת. אצל חנווני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי עשרים ביצים חמשים אגוזים עשרה רימונים אתרוג אחד ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח ר' שמעון בן אלעזר אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מניין רבינו שלמה זצ"ל פי' סכום מקח דמים ורבינו יצחק פאסי זצ"ל פי' סכום מקח כגון שיש לו עליו כסף לא יאמר לו תן לי בכסף ויש לך עלי כסף אחר הרי לך בידי שני כספים וסכום מנין לא יאמר לו הרי יש לך בידי חמשים אגוזים תן לי חמשים אחרים יהא לך בידי מאה.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.