שאל רבינו אפרים זצ"ל ב"ר יצחק זצ"ל את רבינו יואל הלוי זצ"ל למה אנו מפשיטין את הבהמה ביו"ט לישקלי בברזי פי' קוץ או קנה כלומר לא יפשיט אותה כדרכה כדאמרי' בפרק כל כתבי הקודש דאיסורא דאורייתא הוא וליכא למימר התירו סופן משום תחילתן דלא אמרינן הכי אלא באיסור דרבנן כדמוכח בביצה דאותן שלשה דברים שהתירו סופן משום תחלתן הם אסורים מדרבנן והפשט איסור מלאכה דאוריתא הוא. והשיב לו דהכא דלא שרי אלא בברזי בשבת היינו טעמא משום דלצורך הלילה עבידא. דפסח אינו נאכל אלא בלילה ולא דחינין אסורא דאורייתא לעשות בשבת לצורך הלילה אבל אם היה לצורך היום כגון הפשט בלא ברזא אפי' ר"ש מודה בהא דמפשיטינן עד החזה בלא ברזא הואיל דצורך גבוה הוא דוחה שבת וה"ה ליום טוב דצורך אוכל נפש דוחה יום טוב ומותר להפשיט הפשט גמור עד כאן תשובתו.
שבלי הלקט · סימן רנ״ג, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.